3. הפטרייה
בפטריה בה נדבקו מאימם אפשר היה לטפל באמצעות כדורים או באמצעות שמפו.
הוטרינר לא המליץ על מתן כדורים שמא ייגרמו נזקים בכבד. נסענו ממנו מתוך
ידיעה שאת השבועות הקרובים נבלה ברחיצת חתולים פעמיים עד שלוש פעמים
בשבוע בכיור המטבח.
ניסינו לשמור על סטריליות ולהגביל את תנועתם של החתולים בבית: בתחילה
איפשרנו להם להיות רק באמבטיה, ואחר כך גם בסלון, כשבלילה הם סגורים
בחדר האמבטיה. אבל הם התקוממו.
לפנות בוקר תמיד היו מעירים אותנו בציוצים
קורעי לב ולעיתים היו חומקים מאיתנו וחודרים לאחד החדרים האסורים.
כל זה לא עזר. תוך שבועיים נדבקנו מהם גם אנחנו ונאלצנו לטפל בעצמנו באותו
שמפו. אחרי כמה עליות ומורדות בהתנהגותה של הפטריה היה נדמה שניצחנו
אותה כי כעבור חודשיים נעלמו כמעט לגמרי הסימנים החיצוניים שלה, אבל
הסתבר שלא נפטרנו ממנה לגמרי. שני החתולים נותרו נשאים, פטל במידה מועטה
ומיץ - במידה רבה יותר. הנשאות מתבטאת בכך שאצל מיץ יש איזור דליל בשיער
בקצה הזנב וכן קשקשים, אצל פטל מופיעה אחת לכמה זמן נקודה שחורה ליד
האף ואצלנו מופיעים מדי פעם עיגולי פטרייה שנעלמים כשבוע-שבועיים לאחר
מכן. במשך כשנה התעלמנו מזה (וגם ניסינו לשכנע כמה רופאי עור שהעיגולים
שמופיעים פה ושם על הזרועות שלנו הם לא אלרגיה, רגישות, עקיצות, או סקאביאס
אלא פטרייה) אבל לבסוף החלטנו לשים לזה קץ ובתיאום מלא של רופאת עור,
רופא משפחה, וטרינר ושואב אבק האבסנו את עצמנו בכדורי ניזורל במשך חודש
תמים ושאבנו את כל רכושנו כדי להיפטר מהספורות של הפטרייה.
לכל המאמץ
הקדחתני הזה היתה השפעה רק במשך תקופת הטיפול משום שאחרי שהפסקנו אותו
(אני בינתיים פיתחתי רגישות לכדורים ועל גופי הופיעו הרבה הרבה נקודות
אדומות) הופיעו שוב אותם תסמינים: למיץ יש קשקשים ולנו יש מדי פעם עיגולי
פטריה קטנים על העור שנעלמים כאשר איננו באים במגע עם החתולים, למשל
בחורף כשאנו לובשים בגדים ארוכים או כשיורם נמצא במילואים במשך חודש.
הסתבר לנו שבינתיים כדאי להמשיך בטיפול מונע כלומר לשטוף את עצמנו ואת
מיץ אחת לשבוע או שבוע וחצי בשמפו ניזורל. היה רצוי שנשטוף גם את פטל
אך איש אינו יכול לכפות עליה לעשות זאת. פטל
הבהירה לנו בצורה חד משמעית שזה לא יהיה חכם לנסות לשטוף אותה:
ניסינו
להכניס אותה לאמבטיה הרטובה כשהיא עטופה בחולצת טריקו כדי להחליש את
התנגדותה ובטמטומנו הרב לא סגרנו את דלת האמבטיה. היא קפצה מתוך האמבטיה
נוטפת מים תוך שהיא מותירה שלוליות בכל הסלון ולא איפשרה לנו להגיע אליה.
לכן החלטנו להסתפק במיץ. לקחנו את מיץ שהראה הרבה פחות התנגדות. אבל
ברגע שהכנסנו אותו למים הוא הבחין בחולצת הטריקו המרחפת בהם וכל כך נבהל שקפץ
גם הוא מתוך האמבטיה ורץ לסלון אבל אותו לא היתה בעיה להחזיר לאמבטיה.
לאחר הרחיצה הפרווה שלו מקבלת צורה של קוצים פנקיסטים מאוד חביבים כך
שאנחנו תוהים איך אפשר לגרום לה להיראות תמיד ככה.