עולמם המופלא של מיץ ופטל

10. מסמרים ונוצות

כששניהם נמצאים במצב הרוח המתאים קורה לפעמים שאחד מהם מתקרב אל השני ומתחיל ללקק אותו, בעיקר באיזור הראש שאותו קשה לנקות בצורה עצמאית. לפעמים המלקק, שאינו מבחין היכן נגמר החתול האחר ומתחיל הוא-עצמו, ממשיך ללקק את עצמו או מלקק את עצמו ואת זולתו לסירוגין. פעולה הניקוי הזו שהיינו חושבים לתומנו שהיא סוג של חיבה או התיחסות שמעניק חתול אחד לאחר אינה נתפסת ככזו. כי במהלכה מתחיל זנבו של המלוקק לרטוט, עדות לדריכות ולחוסר שביעות רצון, והרבה פעמים היא נגמרת בקטטה.
הקטטות של החתולים הן מחזה משעשע מאוד. הם כמובן אינם מעונינים לפגוע אחד בשני אלא רק לשחק או להכריע איזה ויכוח. כשהם היו קטנים הריבים שלהם היו נמשכים זמן רב יותר, היו אינטנסיביים יותר והיו מתרחשים לעיתים קרובות.

כאשר הם היו פותחים בריב בצעירותם הם היו נעזרים בשיניים ובציפורניים כדי להביא זה את זה לפוזיצית הדריסה. בפוזיצית הדריסה אחד מהם שכוב על גבו והשני נייד ותוקפני. החתול השכוב אוחז בראשו של השני בעזרת הידיים, ובעזרת הרגליים מבצע פעולות של דריסה. הדריסה היא הנעת הרגליים האחוריות שפונות כלפי מעלה במהירות כמו בתנועת ריצה כדי "להרוג" את הראש שמונח על בטנו של "ההורג". תנועה זו יכולה היתה להיות אפקטיבית אילו היה מדובר בעכבר שניצוד והיא ממשיכה עד שהמותקף משתחרר וחוזרת על עצמה בחילוף הדמויות. בין לבין הם היו מתרוצצים בכל הבית ומנסים לתפוס זה את זה. לפטל יש יתרון מפני שהיא קטנה ממיץ, דבר המאפשר לה להיכנס לתוך מקומות קטנים, ואילו למיץ ישנו יתרון הכובד.
עכשיו ריבים כאלה הם נדירים ואינם מתרחשים כמעט. לכל היותר אחד מהם מרים את כפתו על רעו וסוטר לו או מושך קווצת שיער, כשהשני מחזיר לו או נעלם מן המקום. בכל אופן כל האירוע נראה מתרחש בהילוך איטי כאילו הם מתאמנים בטאי צ'י וכאילו אינם חפצים לבזבז על העימות אנרגיה מרובה. התקשורת ביניהם היא סימלית: כשאחד מהם מעונין לשחק בעוד הזולת אינו מעונין, הרי די שהזולת ישמיע מילת זעם אחת שתבהיר זאת כדי שהאינטרקציה תיפסק. כך גם כשפורצת מריבה. המכות לא נועדו להכאיב אלא רק להבהיר רעיון, ואין צורך בבריחה רבתי ובהסתתרות, די שהמובס יתרחק כדי מטר להבטיח הפסקת הקטטה. (הפסקת המריבה מלווה בדרך כלל בהתלקקות עצמית כדי להחזיר לכל אחד מן הצדדים את האיזון הפנימי).