1. ההתחלה
מיץ ופטל הם שני חתולונים מתוקים, שחור ולבנה, שנולדו ב- 14 באפריל 1997
לחתולה פרסית, שגרה עם משפחה ברעות, ולאב בלתי ידוע. כאשר ראינו אותם
לראשונה הם היו בני פחות משבוע והיה ניתן לחפון את שניהם בכף יד אחת.
מלבדם נולדו באותו שגר עוד שלוש אחיות. היה עלינו להמתין כשישה שבועות
עד שיכולנו לקחת אותם הביתה כדי שיגמלו וילמדו מאימם את כל מה שהיה לה
ללמד אותם כהכנה לחיים, למשל - כיצד לצוד או לנקות את עצמם. כאשר באנו
לקחת אותם התברר לנו שהם נידבקו מאימם הנשאית בפיטריה מסוג רינגוורם (ringworm)
- פטריה מכוערת שכיסתה חלקים גדולים מגופם וגרמה לנשירת הפרווה באותם איזורים.
פרט לכך הם היו גורים מתוקים וידידותיים.
בחירת השמות עבורם היתה קשה. חשבנו על שמות של מאכלים או כוכבי לכת או
של מינרלים (אפילו הסתכלנו באטלס) לבסוף בחרנו בשם מיץ לזכר כי הוא
אמיץ, ובשם פטל לנקבה, כי היא ורודית.
כשהבאנו אותם בפעם הראשונה זה היה אחרי שעברנו תחילה אצל הוטרינר שנתן
להם חיסונים. הם היו נתונים בתוך קופסת קרטון קטנה. בבית שחררנו אותם
בחדר האמבטיה והתבוננו כיצד הם יוצאים לאיטם. הם היו מאוד חששניים אחרי
החויה הקשה שעברו. מיץ יצא ראשון כשהוא מרחרח סביבו (הרי אמרנו שהוא
אמיץ) ורק אח"כ יצאה פטל. כעבור שעה מותר היה לנו לתת להם אוכל ולכן
גזרנו את קצה שקית האוכל היבש שהיתה לנו. מיץ הקטן התנפל על המשולש הגזור,
רדף אחריו, הקפיץ אותו וצד אותו. עבורנו זו היתה הפתעה: לא תיארנו לעצמנו
שחתולים שואבים כל כך הרבה הנאה מחפץ כל כך שולי.