14. זהירות! שקית
פעם הבאנו הביתה שקית נייר עם רצועות נשיאה קשיחות. נהנינו לראות אותם
משתעשעים עם השקית: האחד נכנס לתוכה והשני עומד מבחוץ ומתקיף את חסר
הישע. לפתע שמענו קול שבקע מפיה של פטל, קול מזרה אימה, שגרם למיץ לסמור
כולו ואף לנוס אל מאחורי המקרר (אז הוא היה יכול להכנס לשם). לא הבנו
מה קרה כי ראינו אותה נאחזת בשקית ומשתעשעת איתה. היא גם ברחה עם השקית
כשניסינו להתקרב. התברר לנו שתוך כדי משחק אחת הידיות נכרכה סביב המותן
שלה. לא ניתן היה להבחין בכך כי הפרווה השופעת שלה כיסתה את הידית כליל.
כשניסינו להתערב היא היתה היסטרית מכדי לעמוד בשקט ורק בקושי הצלחנו
לגזור לבסוף את הידית. בהמשך גזרנו את כל הידיות של כל השקיות מאותו
סוג.
בערך שנה וחצי לאחר מכן חזר הסיפור על עצמו. פטל השתעשעה בשקיות הנילון
של הסופרמרקט כשלפתע ראינו אותה מזנקת ממרפסת המטבח לכוון הסלון כששקית
מחוברת אליה. מיד הבנו את המצב אבל אי אפשר היה לעזור לה כי היא היתה
מבוהלת ורצה במהירות רבה. רצנו אחריה במשך מספר שניות הלוך ושוב עד שלבסוף
היא נעצרה מתחת לספה בסלון ואפשר היה להסיר ממנה את השקית. הפעם היתה
ידית השקית כרוכה סביב צווארה ולא סביב מותניה. לאחר ששחררנו אותה החלה
ההתרחשות המוזרה באמת:
פטל עצמה נותרה מתחת לספת הסלון מבוהלת לגמרי. מיץ זינק לחדר העבודה,
התחבא על השולחן מאחורי המחשב ורעד כולו (ממש כך: הוא רעד). מעולם לא
ראינו אותו במצב כזה. הנחנו לו לעמוד כך אבל כעבור כמה דקות החלטנו להראות
לו שאין ממה לפחד. לכן ליטפנו אותו, לקחנו אותו לסלון והנחנו אותו בסמוך
לספה מרוחק מפטל כדי מטר. מיץ סמר כולו ולטש עיניים בפטל שלטשה בו עיניים
בחזרה. הם עמדו כך מספר דקות. כעבור מספר דקות החל מיץ לסגת לכוון מרפסת
המטבח ונעמד שם לוטש עיניים בפחד. אנחנו הבטנו ממושכות בשתי החיות הדוממות
וכשראינו שאין ביכולתנו לעשות מאומה חזרנו לחדר העבודה לעסוק בענינינו.
כעבור כמחצית השעה הם עדיין עמדו שם וכך גם כעבור חצי שעה נוספת. אז
העמדנו את מיץ על השיש במטבח וליטפנו אותו הליטופים לא הרגיעו אותו אלא
להיפך - גרמו לתנועות הזנב שלו להתגבר. במשך כל אותו זמן היה כל גופו
סמור (מה ששיווה לו יופי רב), אישוניו היו מורחבים ללא קשר לכמות האור
ששררה בחדר (בדקנו!) ומופנים ללא הפסקה לעבר פטל. הוא צעד באיטיות רבה
על השיש ובמשך דקות ארוכות השלים דרך של שלושה מטרים - מן התנור עד המקרר.
מעולם לא הזדמן לנו לראות הילוך איטי שכזה. כשהגיע למקרר קפץ עליו, וממנו
לקיר. שם התישב. בפעם הבאה שחזרנו לסלון הם כבר היו רגועים יותר. כל
ההתרחשות נמשכה שעה וחצי!
נותרו פתוחות השאלות הבאות:
האם פחד מיץ מן השקית? האם הוא פחד מפטל? אם כן, מדוע? וממה בעצם פחדה
פטל?