שניהם אוהבים מאוד לצאת לחדר המדרגות ולגלות עולמות חדשים, לכן עלינו
להיות ערניים במיוחד בשעת פתיחת הדלת. מכיוון שכך אימצנו נוהל מיוחד
בשעה שאנו מגיעים מן החוץ: אחד מאתנו מתכופף מייד וחוסם בידיו או ברגליו
או בכל אמצעי מתאים אחר את הפתח המתרחב. בדרך כלל מיץ ניצב ראשון ומנסה
לעבור את מסלול המכשולים, אך בזכות נחישותנו הרבה נהדף לאחור בבושת זרבובית.
לאחר שאנו נכנסים בשלום והפתח נסגר מאבדים החתולונים עניין בדלת.
גם אדני חלונות אהובים עליהם, אולי בגלל האויר הצח ואולי בגלל ההתרחשויות
בעולם הגדול. פטל מזנקת בקלילות על המסגרת הצרה של החלון (הפתוח) בסלון
ומהלכת עליה כלולינית מנוסה. אחר כך היא גולשת בתנועת פיתול אל אדן החלון
הנמוך כדי ארבעים סנטימטרים ונשארת שם זמן רב, שבויה בקסמי החוץ. אם
מנסים לתקשר איתה בזמן שהיא עומדת על אדן החלון החיצוני היא מיד קופצת
פנימה אל הבית. לעיתים נדירות היא לא מבחינה היכן החלון הפתוח והיכן
הזגוגית ונתקעת בשימשה.
מיץ מודע היטב למגושמותו וכמעט לעולם אינו עולה אל המסגרת ובודאי לא ממשיך
אל האדן שבחוץ. במקום זאת הוא מעדיף לנצל את גובהו ולעמוד זקוף על מסעד
הכורסא נשען בעזרת בתי השחי שלו על מסגרת החלון. תנוחה זו כנראה מעייפת
אותו די מהר ואז הוא חוזר להיות חתול, הולך על ארבע.
שניהם אוהבים לשבת על אדן החלון של הממ"ד. חלון הזכוכית תמיד פתוח, והתריס
תמיד סגור אבל מבעד לרפפות הפתוחות ניתן להתבונן בנוף. אפשר לראות אנשים
יוצאים מן החניה במכוניותיהם, אפשר לראות חתולים וכלבים ולעיתים חולפות
להן ציפורים. גובה החלון מן האדן שלו לתקרתו הוא בערך מטר. פעם פטל שישבה
על אדן החלון החליטה לקפוץ על מסגרת האלומיניום של חלון הזכוכית הנפתחת
כלפי פנים ומצויה על פי רוב במאונך לפתח חלון. היא עמדה עליה קמעה למרות
שרוחבה הוא מזערי (כחמישה ס"מ) והיא מחורצת כולה ואחר כך החלה ללכת לאורכה
עד שהגיעה לכוננית הספרים הגבוהה שגובהה שני מטר. נאלצנו להפעיל את כל
כובד משקלנו כדי להורידה משם.