עולמם המופלא של מיץ ופטל

17. מה חדש?

שני החתולים העירניים יחשיבו זאת לחוסר אחריות להותיר דבר-מה בבית שלא עבר אנליזה של חוש הריח המפותח שלהם. המוזר הוא שלעיתים די בשינוי פוזיציה מזערי של חפץ קיים כדי לגרום להם לשוב ולרחרח אותו כאילו מעולם לא נתקלו בו. למשל - כורסת הסלון. לא מזמן רצינו לתקן משהו ולצורך כך הפכנו את הכורסה כך שרגליה פנו כלפי מעלה. שניהם ניגשו אל הכורסה ההפוכה וריחרחו אותה ממושכות במשך דקות ארוכות כאילו לא היתה ספוגה עד אחרון סיבי העץ שלה בריחם שלהם (הם הרי מבלים על גביה יותר מאיתנו). מתוך כך הבינו את הפוטנציאל המשחקי שלה והחלו לטפס עליה ולשבת בתוך החלל שנוצר בינה לבין הרצפה.
דבר דומה קרה גם עם קערת המזון שלהם כאשר בפעם הראשונה ניקינו אותה והפכנו אותה על פניה.
יום אחד יורם החליט לרוקן את שואב האבק ולנקות את שקית הבד שקולטת את האבק. הוא שטף את השקית היטב ואחר כך הניח אותה לייבוש כשהיא הפוכה. בצורה זו היא דמתה למעין כובע. שני החתולונים הבחינו בחיה המוזרה שחדרה הביתה ונבהלו מאוד. הם התקרבו אליה בחשש כדי לרחרח וחששו ממנה מאוד עד כדי סמירת שערות.

בצורה דומה, מיץ חשש מאוד מבאגט שהנחנו על המקרר. הוא ראה מלמטה רק את קצהו העטוף בניילון ומחוזק באטב כביסה. הוא עלה על השיש באומץ רב והביט ממושכות אך ליבו לא נתן לו להתקרב אל האיום עד כדי עליה על המקרר.
לאחרונה התקנו מסנן מים על הברז הראשי של הדירה. משנשלמה המלאכה רצינו לוודא שהכל בוצע כראוי. פתחנו את ברז המטבח ואפשרנו למים לזרום. אבל הצנרת התמלאה באויר במהלך העבודה כך שכשיצאו ממנה המים הם השמיעו רעשים איומים ונוראים שגרמו לחתולים להיבהל בהלת מוות שלא חדלה עת מרובה, עד כדי סמירת שערות ובריחה. כמה שעות לאחר מכן ביקשנו לתת להם אוכל ושמנו את הקערה על השיש. פטל סירבה לעלות על השיש ויבבה בתרעומת. מיץ הפגין אומץ לב ועלה אך גם כשטעם מן האוכל היו עיניו מופנות כל הזמן אל הברז המפחיד בחשש. נכנענו והורדנו את הקערה לריצפה.
נתגלגלה לידי תחפושת של חתול - זנב ואוזניים שחורים. כשמדדתי את חלקי התחפושת והצגתי אותם בפני יורם לא שמתי לב למבטים המלוכסנים שנשלחו אלי מכיוון פטל. כאשר לבסוף שמתי לב לכך, התברר ששני החתולים היו מבוהלים עד מוות מן התוספת המזוויעה שצצה על ראשי - אוזני החתול. שערותיו של מיץ המסכן סמרו באופן שמעולם לא ראתה עין. מרוב זעזוע הוא הפנה את צידי גופו אליה וכאשר לא יכול היה להבליג עוד, סב על עקביו וברח בבעתה.
כאשר נרגעו הרוחות והאוזניים המלאכותיות הוצפנו, התברר שבעת המנוסה נשברה ציפורן של רגלו השמאלית האחורית של מיץ עד בסיסה וחשפה רקמה רכה והרבה דם.
מיץ נלקח לוטרינר אך סירב לעבור בדיקה. ההנחיות הכלליות שקיבלנו היו לחטא את המקום מספר פעמים ביום במי מלח (כפית אחת בכוס). המסקנה מכל העניין היא שכפי הנראה החתולים מעניקים משקל רב למראה. המפלצת המפחידה שמזכירה קצת אותי וקצת את מיץ היתה כנראה יותר מדי בשבילם.